ידיעות אחרונות – בחזרה אל שינה משותפת בין הסדינים

זה יכול לומר שהזוגיות שלכם בצרות, שאתם פוחדים מאינטימיות, או שאתם נמנעים מעימותים

וחיים כשותפים לדירה ולא כנאהבים אמיתיים.

אז כדאי מאוד שתפתחו יומנים ותתחילו למצוא את הדרך בחזרה אל שינה משותפת בין הסדינים.

ראיון עם המטפל הזוגי מתי וינברג, ידיעות אחרונות –"מוסף זמנים מודרנים"  10.12.2014

"אני מרגישה שננטשתי לבד בלילה, כל

לילה" אומרת תמר, פרסומאית בשנות ה־ 30 לחייה

"אני נשואה אבל מרגישה שאני לבד, וזה

מבאס נורא". תמר ובעלה הרופא עומר' הורים לילדה

ומצפים לילד נוסף, עובדים שעות ארוכות מחוץ

לבית, "ומאז שנכנס המחשב לחיינו אנחנו כמעט לא

הולכים לישון יחד.

בשנה האחרונה זה לא קורה בכלל

היא בחודשי ההיריון האחרונים, נשברת

מוקדם, נכנסת למיטה לקראת עשר, והוא מעדיף

להשלים עבודה ולשחק כדורסל וירטואלי עם

החבר'ה.  כלומר, נדמה לה שזה מה שקורה שם, לפחות

עד השעה אחת בלילה. ממש לא מפתיע לגלות שסקס

כבר מזמן לא היה להם.

"אני מתלוננת על זה הרבה", ממשיכה תמר. "אני

מנסה להסביר לעומר שזה יכול להיות נחמד לפעמים,

אבל כשזה קורה כל הזמן זה נעשה בלתי נסבל.

הוא מגיע באמצע הלילה, כשאני כבר ישנה,

ומחבק אותי, אבל זה לא אותו דבר. אמנם בשלב שלי

בהיריון הסקס ממילא פחות רלוונטי, אבל בעצם גם

קודם הסקס נפגע' בגלל שעות השינה השונות שלנו.

וזו לא אשמתי, כפי שאני טורחת להדגיש באוזניו.

הוא יכול להיכנס למיטה בשתיים בלילה ולהתחיל

לגשש, לנסות לשכנע אותי שנשכב, אלא שאני לא

מוכנה ואני אומרת, חד־משמעית, 'זה לא יקרה!'

בעיניי זה חלק מהחוויה של ללכת לישון יחד וכש־

מוותרים עליה יש השלכות".

בורחים מהביחד

לפי המטפל הזוגי מתי וינברג, הצרות מתחילות

כשהשינה הזוגית אינה מסונכרנת מסיבות שאינן

טכניות, אלא עמוקות יותר, רגשיות. "זה נעשה

בעייתי כשבוחרים לא להגיע יחד למיטה, כשבבורחים

מהביחד הזה. שינה נפרדת יוצרת ריחוק

ולעיתים היא סימפטום לבעיות זוגיות שאינן מטופלות.

זה פתרון נוח, פסיבי, לזוג שחי תחת אותה

קורת גג ,אבל משהו באינטימיות שלו מת, כבה. זה

קורה לרוב לבני זוג שרוצים להמשיך לחיות יחד,

בין אם מתוך שיקול כלכלי ובין אם כדי לא לפגוע

בילדים, והם ממשיכים להגיע יחד לאירועים משפחתים

נפגשים עם חברים ומתנהלים כזוג באופן

כללי, רק אינם מקיימים קשר אינטימי.

למה זה קורה?

"זה יכול לקרות כתוצאה מכעס מתמשך ולא

מעובד בין בני הזוג, מבעיה מינית שיוצרת התרחקות,

מפערים בחשק המיני, מבגידה קשה שהותירה

משקעים רגשיים ועוד. זה פונקציה של מודעות.

אם מקבלים את המצב כפי שהוא' ולא דואגים לפיצוי

למילוי החסך, תיווצר בעיה. אם מודעים לקושי

היחסים טובים והאינטימיות חסרה, מוצאים את

הזמן להשלים אותה. בלי הפיצוי הזה הכורח יהפוך

להרגל, ההרגל ייעשה נוח ואנחנו נאבד זה את זה.

לא במקרה שינה משותפת נתפסת כבסיס הראשון

בין בני זוג להתקדמות היחסים. היא מייצרת הזדמנות

לשיחה, להתכרבלות, להחלפת נשיקות לילה

טוב, אפילו לצפייה משותפת בטלוויזיה, להיווצרות

החיבור, עם סקס או בלעדיו. בלעדיה קשה להגיע

אינטימיות, בטח בבית עם ילדים קודש הקודשים

תמר, מצידה, כבר ממש מודאגת. טוב לא יכול

לצאת מזה", היא נאנחת. "כל אחד מאיתנו יותר

מדי שקוע בדברים שלו. אנחנו לא ממש רבים על

הנושא הזה ולא ממש מדברים עליו, אבל אני זורקת

הערות שהוא בכלל מתעסק בפורנו או בצ'טים

סקסיים בלילות, למרות שאני שומעת קולות של

ספורט, ואז הוא מקניט בחזרה ואומר, 'אולי אני

באמת צריך את זה'. אבל כשהוא מגיע למיטה

מאוחר ואני מתעוררת, המקסימום שאני עושה זה

להסתובב לצד השני ולהמשיך לישון.

חדר השינה הוא סמל,

זה המרחב הפרטי, זה קודש הקודשים של

הזוגיות, המקום האחד בבית שבו אנחנו גבר ואישה

ולא רק אמא ואבא, המקום של האינטימיות", היא

מסבירה. "החדר הזה מרגיש בטוח ונעים כשאנחנו

אוהבים, והופך לזירת קרב שמנסים לברוח ממנה

כשאנחנו כועסים, פוחדים או מנוכרים. כניסה

משותפת למיטה הזוגית מציעה את האפשרות

לחיבור גופני או רגשי, את הבחירה בין רכות והב־

עת חיבה לבין תשוקה וקיום יחסי מין".

וכשלא נכנסים למיטה ביחד זה תמיד מעיד על

בעיה?

"אפשר ללכת לישון יחד ולהרגיש לבד ואפשר

גם ללכת לישון בנפרד ולהרגיש מאוד יחד. יש לא

מעט זוגות שנכנסים יחד למיטה, אבל אין ביניהם

כלום חוץ משינה באותה מיטה, וישנם זוגות שאצלם

ההימנעות מכניסה משותפת למיטה היא ביטוי

לכעסים. במקום לבטא את הכעס, לדבר אותו, הם

למשל, 'את לא מוכנה לשכב .

אז אני לא אכנס איתך למיטה כי את רוצה

להתכרבל ואת זה לא תקבלי'. במקרים אחרים

דווקא החשש מדחייה הוא שיגרום לאותה התנהגות:

'לא אכנס איתך למיטה ולא אבטא גילויי חיבה, כי

אז ארצה יותר ואתאכזב, כי את הרי לא רוצה אותי'.

לא מעט זוגות עוצרים לפני הזמן, כי הם חושבים

שכל גילוי חיבה במיטה יציף ציפייה לסקס. חיבוקים

וליטופים לא חייבים להוביל לסקס, לא תמיד.

אפשר להחליט שהיום רק מתחבקים ומתנשקים,

וברגע שמסכימים ויש גבול ברור, הכניסה המשותפת

למיטה חוזרת להיות נעימה".

בקיצור, תפתחו יומנים. "העומס ביומיום מחייב

תכנון מראש גם של מפגשים אינטימיים

"שעה, פעמיים בשבוע, זמן שהוא שלנו כזוג,

זמן של מגע וחושניות במיטה או שיחה בבית קפה,

העיקר שנוכל ליהנות זה מזה ובלי אחרים. הדיבורים

על ספונטניות הם קשקוש. ממילא אנחנו מתכננים

את הדברים האלה, מתכווננים אליהם, בודקים

עם הפרטנר שלנו. כשמתאמים מפגש זוגי צריך

לכבד אותו ולא לחשוש מהיעדר חשק. החשק יכול

להתפתח כשהאווירה והתנאים מתאימים. וצריך

לתת תנאים לתשוקה – להתנתק מהעולם החיצון,

לגעת זה בזה ולא דווקא באיברי המין, ולשוחח……

לצפיה בכתבה המקורית

דילוג לתוכן