"זה בסדר שמעיין שמה תמרור אזהרה, אבל שהפחד לא ינהל אותה" – כתבה באתר מאקו – חתונה ממבט ראשון

אם יש נקודה אחת שנגעה בנו בפרק האחרון של "חתונה ממבט ראשון", זו השיחה הכנה שמעיין רובין ניהלה עם דני פרידלנדר בחדר המומחים. היא הודתה שלא ראתה מודל זוגי בבית, מה שמעלה את הקושי - איך בכלל מתחילים להראות חום וקרבה בזוגיות? אז שאלנו את מתי וינברג, מטפל אישי וזוגי, על ההשלכות שיש לגירושים בילדות החיים הבוגרים, ומה מעיין ועומרי צריכים לעשות כדי להתקרב באמת?

מעיין רובין ועומרי קראוס נכנסו לפלונטר. הוא מתקשה לפתח כלפיה רגש, היא לא מרגישה ממנו ביטחון מה שמציב את שניהם בעמדה מרוחקת ובלתי אפשרית. כל אחד מהצדדים צריך אישור שהצד השני מוכוון לתהליך של "חתונה ממבט ראשון" (מוצ"ש אחרי החדשות, קשת 12), ומעבר לזה – מוכוון לזוגיות אחד עם השנייה. כבר בחדר המומחים שמענו את מעיין נפתחת בפני דני פרידלדנר, ומספרת לו על מודל הזוגיות שהיה חסר לה בילדות בעקבות הגירושים של הוריה. אס דיברנו עם מתי וינברג, מטפל זוגי ואישי, כדי להבין איך גירושים בגיל צעיר משפיעים על החיים הבוגרים של הילד בכלל, ואלה הזוגיים בפרט.

"מה שראינו אצל מעיין בפרק האחרון זה שלא היה לה זוגיות לחיקוי בבית", אומר מתי, "זה גורר אצלה פחד להיכנס למשבצת הזאת, כי היא הפכה להיות חלק מה'אני' שלנו, מזהות. יש מחקרים ארוכים שנערכים על גבי שנים, ואנחנו יודעים שחלק גדול מההשפעות של גירושים על ילדים באים לידי ביטוי כשאנחנו מבוגרים, כי כשאנחנו ילדים אנחנו מחביאים את הרגש. כילדים, אנחנו תמיד רואים בהורים שלנו רשת ביטחון, וכשהיא נקרעת זה גורם לי לחסך מסוים. משם הילד צריך להבין איך הוא בונה את עצמו בתוך החסך הזה. זה לא משנה באיזה גיל ההורים מתגרשים, כילדים לרוב נברח מהרגש, וזו תמיד איזושהי מכה רצינית בכנף".

איך זה בא לידי ביטוי בחיים הבוגרים?
"אתה גדל עם פחדים שזה ידבק בך, הפחד מכישלון. אתה מגיע לחיים הבוגרים עם חוויות שאתה עברת, אז לפעמים אלה זיכרונות קשים של מריבות וזה צורב, זה מעצב את האישיות שלך, יכול להיות שחשת בדידות, פחד מנטישה. צריך לדעת איך להתגרש – לשתף את הילדים ולתת להם ביטחון, שגם אם אמא ואבא נפרדים הם תמיד ימשיכו לאהוב, ותמיד יהיו שם".

אז מה שמעיין חווה זה בעצם חשש לחזור על הטעויות של ההורים?
"יש שם פחד מכישלון. היא בעצמה לא יודעת איך להעריך את מה שחוותה ולהציג את זה, כי היא לא יודעת מה עומרי ייתן לה בחזרה. איך בכלל נותנים חום? הרי היא לא ראתה איך אבא שלה נותן חום, את אמא ואבא מתחבקים ומתנשקים".

ומה עם מודל של זוגיות בסביבה הקרובה או שראית למשל בסרטים. זה לא נותן איזשהו מושג של איך נראית קרבה?
"אתה אמור להבין, אבל יש לך דיסוננס. זה חלק מהדנ"א שלך, הפחד להיפגע שוב פעם ושוב פעם, ולכן מעיין נזהרת, ולא תמיד יודעת איך להתנהג. וזה בסדר להיזהר אבל צריך לדעת איך, אחרת אף פעם לא תגיע לדרגת מיצוי אמיתית".

למה הכוונה?
"נגיד שפעם אחת נפלתי לבור ביער, ועכשיו אנחנו יוצאים לטיול ביער – הראש שלי יהיה כל הזמן על הקרקע כדי לא ליפול לעוד בור, אז אני לא אעבור את החוויה במלואה".

תפספס את הנוף.
"בדיוק ככה, וברגע שאני מפספס את הנוף, באנלוגיה – אני מפספס את המקום הזה שבן הזוג אומר לי שאני לא פתוחה איתו, ואני נזהרת".

תקשורת, זה כל הסיפור

כמו שאפשר להבין, כולנו מגיעים עם המטענים והעבר שלנו לתוך זוגיות. והדרך הכי נכונה לגשר על הפערים בין שני הצדדים, היא פשוטה וקשה בו זמנית. "זה מחזיר אותנו לשיחה הקודמת שלנו, שאמרתי – תשתפו, תדברו, כי אם מעיין תבוא ותגיד לעומרי, 'שמע, אני רוצה לשתף אותך אותך, גדלתי להורים גרושים וחוויתי ככה וככה', זה אחרת. היא שמה את זה בקונטקסט הנכון, יהיה לו יותר קל לפרש אותה ולהבין אותה כשהיא מסבירה לו את הסיבה. זאת טעות שרבים עושים".

אבל זה לא פשוט לפרוס בפני בן אדם את כל קורות חייך, יש בזה משהו נורא חשוף.
"זה לא פשוט, אבל זה יכול להיות פשוט. האויב של טוב מאוד הוא מצוין, ולכן כשבונים מערכת יחסים ומבינים שהנושא של כנות הוא אקוטי, שכשאת שומרת את הדברים בבטן, גם אם מסיבה לגיטימית – כי את מרגישה לא בנוח או נבוכה, הצד השני השני פשוט לא יודע איך להתייחס לזה ולכן הפרשנות שלו תהיה אחרת".

כמו שראינו שעומרי פירש את הריחוק שלה כ'אני לא רוצה אותך'. אבל יש פה את הממד של הזמן, אין בעיה לתקשר אחרי היכרות ארוכה, אבל מה לגבי שבוע אחד?
"מכיוון שחתונה ממבט ראשון זה עסק אינטנסיבי, אז מה שלא יקרה בשלושה שבועות הראשונים עשוי לייצר בעיה לשלבים הבאים. כי אז מגיעים למצב של דו"ח רווח והפסד. הרבה פעמים אני שולח למטופלים שלי איור של שני אנשים ועל הרצפה משורטטת הספרה 6. מי שעומד בצד ימין רואה את הספרה 9, ומי שעומד בצד שמאל רואה את הספרה 6. זאת פרשנות, וכדי שהפרשנות תהיה אחידה צריך להסביר".

אתה אומר שהכל מתחיל ונגמר בתקשורת?
"כן, כי בפעם הבאה שעומרי ירגיש שיש איזה קושי להתקרב, הוא יבין שזה קשור למה שחוותה בילדות במקום לייצר עוד נקודות פרשנות. אני לא חושב שהיא צריכה לפתוח את כל הסיפור של המשפחה, אבל כן להגיד שלא ראתה בבית אהבה וקרבה ולכן קשה לה יותר. יכול גם שזה ייפתח אצל עומרי משהו במקום הזה. כשמתקיימת שיחה אז הדברים מקבלים משמעות אחרת".

זה גם חלק מלקבל את העבר שלנו.
"צריך להבין שמה שהגיעה איתו מהבית זה בסדר, זה בסדר שהיא שמה תמרור אזהרה, אבל אם היא תתן לזה לנהל אותה היא תגיע לאותה תוצאה. אם היא תבוא עם פחדים אז הפחדים ינהלו העסק, וזה לא בהכרח חייב להיות חלק מהמציאות שלה. מעיין יוצרת עכשיו מציאות חדשה".

אז בסופו של דבר המציאות זאת בחירה שלנו?
"נכון, זאת בחירה שלנו אבל לא תמיד בשליטה שלנו, וזה ניואנס נורא חשוב".

קישור למקור פרסום הכתבה

דילוג לתוכן