זוגיות שהיא בסדר"- כבר לא מספקת רבים, מה שעבד בעבר, מפסיק לעבוד

ראיון מתוך הירחון ליידי גלובס- נובמבר 2016

בעידן של מהפכה טכנולוגית תרבותית וחברתית, למה  שפורמט הזוגיות יישאר בעינו? והוא לא,  .כשסף הגירוי והריגוש הכללי עולה,  הנרקיסיזם והנהנתנות מרימים ראש,

 "זוגיות שהיא בסדר"– כבר לא מספקת רבים, מה שעבד בעבר, מפסיק לעבוד וזה מספק הרבה עבודה, למטפלים הזוגיים. טלטלה ביחסים, דוח מצב.

מאת :תמי שמש קריץ

הפרפר הופך לגולם

מתי וינברג, שמתמחה בעבודה עם אנשי עסקים, מגיע לנושא מדיסציפלינה אחרת של טיפול זוגי.    הוא שם את הדגש על השפעה חיצונית של הקריירה והחיים הדיגיטליים.  ” זוגיות לא קורית זוגיות נעשית  ואם שני בני הזוג יעבדו עד הלילה, לא תתקיים זוגיות.

"הרבה זוגות מגיעים הביתה עייפים, רובם נזרקים לטלפון הנייד ולרשתות החברתיות, שיש להן השפעה אקוטית על זוגיות. הם מתעסקים שעות עם הטאבלטים ,הפייסבוק והסלולר, ובעצם מאבדים את יכולת השיחה בינם לבין עצמם, במעט הזמן שעומד לרשותם.
הם מאבדים את התשוקה, את הרצון לקיים יחסי מין ולא פעם מגיעים אליי ואומרים 'אין לנו כלום יחד, זה נגמר' . הרבה פעמים אני מלמד אותם כמו ילדים ללכת מחדש, לקבוע דייט אחת לשבוע "fake it until you make it"

וינברג, מגיע מעולם הפרסום הוא היה, מבעלי משרד ’וינברג קרסו שמיר‘,עד שהחליט לשנות כיוון. כמי שבילה חלק גדול מהזמן במחקרים במסגרת משרד הפרסום, אומר וינברג, הבנתי שעומדות לרשותי תובנות לגבי התנהלות, התנהגות וצרכים של אנשים ,ולכן החלטתי לשנות כיוון בעשייה שלי לטובת הטיפול בזוגיות, תחום שעניין אותי מתמיד ובכך לסייע לכאוס.
מכיוון שאני עובד עם אנשי עסקים, ופעמים רבות יש להם בעיה להיראות בקליניקה, אני לפעמים  מגיע למרתון אצלם בבית , ובעצם מאפשר להם להיות "במגרש הביתי שלהם“ מבלי החשש להיחשף.

מה אתה מגלה במפגשים האלה?

” נשים יותר עצמאיות היום,  וזה אחד הזרזים לגירושים. הרבה פעמים במהלך הנישואים אישה מסרסת את הגבר  -היא יותר כוחנית,   בעוד שהוא הגבר, הרבה פעמים סותם את הפה ושומר בבטן.
בטבע נולד הגולם והופך לפרפר. בזוגיות, מגיע הפרפר והופך עם השנים לגולם.
האישה לפעמים גורמת לו לחסימה רגשית.  חלק מהגברים לא מסוגלים לתפקד מינית כתוצאה מזה. יש תיאוריה שהגבר הישראלי המאצ‘ואיסטי הוא חרמן שכל הזמן רוצה סקס, ואני אומר בולשיט, זו תדמית ויכול להיות שזה תקף עד גיל מסוים ,אבל ברגע שמערכת היחסים מתקלקלת  ,גם נשים וגם גברים לא יכולים לקיים יחסי מין ,אם הם לא מחוברים לרגש .אני פוגש לא מעט נשים שמתלוננות שאין להן יחסי מין והן רוצות , והגבר אומר "אני לא יכול, אני לא שם, אני לא מחובר רגשית".

מה הדרך להתמודד עם סיטואציה כזו?

” הכוחניות לא רק פוגעת בבעל כאדם וכגבר,  היא פוגעת גם באישה וביחסים. הבעל הופך  פאסיבי כיוון שהאישה יתכן והגזימה  היא ביטלה אותו כגבר. יש עוד הסבר –   :לא רק השתלטנות הנשית מסרסת גברים, אלא גם הנורמות החברתיות.
”מגיל צעיר אנו רגילים לשמוע את המשפט שמופנה אל  בנים ’אלתבכה כמו ילדה‘. אנחנו לא מכירים את הגרסה השנייה’ ,אל תבכי כמו ילד‘ בקרב בנות, להן לא נאמר.
שם מתחיל התהליך של חינוך הכבד לשתיקה לסיטואציה של לא להציג רגשות, של להדחיק, לא לשתף. שם מתחילה הסטיגמה  -אנחנו מאפשרים לגבר לראות באישה משהו פגום ונחות .הרי גם כשמישהו קורא לשני 'הומו', זה במובן שהוא מגדיר אותו כנשי  ,ונשי בתפיסתו בנקודה זו זה לא טוב. מהמקום הזה גבר נכנס לבעיות בזוגיות שלו. אני נתקל בגברים שאינם יודעים לנהל את רגשותיהם, מה שנהוג לקרוא "אינטליגנציה ריגשית", קל וחומר את רגשותיה של בת זוגם. לרוב, גבר לא משתף, הוא נוהג להחזיק בבטן עד שיום אחד זה מתפוצץ.

 שתיקות הורגות נישואים.
נשים הן יותר ורבליות, הן משתפות בכאב,  בעוד שגבר רגיש נתפס "חנון". הסטטיסטיקה בארה“ב אומרת שמספר הנערים בגיל ההתבגרות שמתאבדים הוא פי 5 מנערות,  בגלל חוסר היכולת לשתף ולתקשר את הכאב והתסכולים שלהם.
יש הבדל בין ניהול הרגשות של גבר לבין זה של אישה, נדרש כאן שינוי מערכתי,  חינוך מחדש של הגברים אם מדברים על שוויון, אז מצד אחד מעצימים נשים, ומצד שני ברמת המגדר ,אנחנו עדיין רוצים לייחס לנשים דברים מסוימים, שאחר כך יוצרים את הבעיה.

 

נשות כלוב הזהב -מחבקות את הסבל

כמו בתחומים אחרים, גם בתחום הזוגיות אחד הפתרונות הקלים והנגישים נמצא באינטרנט. "העיסוק הדיגיטלי הפך לתחום מהותי בעולם הזוגיות" אומר וינברג. "יש לנו רשתות חברתיות, יש  אתרים לסטוצים והכל במרחק אצבע. שם יש לכאורה אקשן, אתה מוצא מישהו, מישהו שמרגיש כמוך ברשת,  והמרחק לפגישה קצר. הפתרונות הדיגיטליים  העצימו את הסיפוקים המהירים והם קטליזטור ליצירת משברים, בתוך הקן הזוגי. "

גם השגרה היא אויב. לא רק ניהול הרגשות.

"זה רלוונטי לכל קצוות האוכלוסייה, מאלה שעסוקים בהישרדות החברתית הכלכלית, ועד אנשי ההון והעסקים למיניהם. רואים את אותם אנשי חברה האלה בתמונות במדורי העיתונות, מחייכים בכל פתיחה ואירוע ,אבל כשהם חוזרים הביתה ,הרבה פעמים , הוא הולך למיטה שלו והיא למיטה שלה.
 חלק מהנשים אומרות "זה מה שיש, לא אפרק את הבית‘ .אצל חלקן השיקול הוא כלכלי, והוא תקף גם לגבי הגברים, שלא רוצים להיפרד מחצי מממונם. קשר השתיקה רלוונטי לשני הצדדים.

” יש לי שיחות רבות עם הגברים. אחד מהם למשל הסביר שאשתו זו לא החתיכה שהוא הכיר פעם, והוא כבר יכול להשיג אחרות עם הכסף שלו, אבל רוב היום הוא בעסקים, והיא, אשתו, נמצאת במקום של עלה התאנה.   גם לו יש אינטרס שזה לא יתפוצץ.
אחר אמר ’עזוב, אין לי כוח לפרק.  אני נותן לאשתי את מה שהיא רוצה,  אני עושה מה שאני רוצה, לפעמים זו מאהבת קבועה, לפעמים זה משהו נקודתי, והיא סותמת את הפה ונגמר הסיפור ‘".

 

גם נשים, מן הסתם מחפשות משמעות ביחסים מחוץ לנישואים?

” יש כאלה שכן, אבל יחסית לגברים, מספרן נמוך, יש כאלה שרק מדברות על זה כי  הן יודעות שברגע שהן תיתפסנה, זה יהיה הקש שישבור את גב הגמל “.

איך זה משפיע על חיי הרגש?

” הביטחון העצמי של חלק מהנשים נמוך  , וזה נכון במיוחד לגבי נשים שלא צמחו מתוך עשייה שבה הן בנו את עצמן  ,

בסוף, כשמצמידים אותן אל הקיר  הן מרגישות שהן לא יכולות לקיים ולהקים את חייהן מחדש בלעדיהם, כי מגיל צעיר זה מה שאפשר את סגנון החיים הטוב שלה.
במידה מסוימת,  הטוב והכסף שהורעף עליהן היה מאוד נוח, לכן הן לא היו צריכות להתאמץ ולהתפתח  אלה נשות כלוב הזהב. הן מודעות לכוח של בעליהן ,בעיקר הכלכלי וזו הסיבה שהן עדיין שם. הן לא רוצות לשבור כלים ומשפחה ולכן הן "מחבקות" את עצמן בסיטואציה של חשבון רווח והפסד אליו הן מגיעות מתוך מקום של תסכול גדול אבל רק מעטות מוכנות לאבד את הכל ולקום וללכת.

דילוג לתוכן