נשים חופרות? זו הסיבה שגברים שותקים בזוגיות – כתבה בישראל היום

נשים מדברות ביום כמעט פי שלושה יותר מגברים • אם כך, איך השניים יגשרו על הפער, ומה ניתן לעשות כדי להסיר את פלונטר השתיקה? כתבה שערך היועץ והמטפל מתי וינברג, ישראל היום, 25.3.21

לפני שנים רבות, הדהימה את העולם ד”ר לואן ברינזנדיין מאוניברסיטת קליפורניה, אחרי שבדקה כמה מילים הנשים אומרות ביום לעומת הגברים. ההבדלים שנמצאו היו אדירים: גברים מדברים בממוצע 7,000 מילים ביום, ואילו הנשים כמעט פי שלושה – לא פחות מ-20 אלף מילים ביום. 

השוני בין המינים גורם לחיכוכים. מגיעים אלי לקליניקה לא מעט זוגות שהשתיקה הארוכה שלהם פערה תהום ביחסים, בחברות, בשיתוף, בהכלה ובאינטימיות לאורך השנים. השתיקות האלה שמוטמעות ביחסים מביאות את הזוגיות לשחיקה, ובסופו של יום, הקשר הופך להיות כזה של שני שותפים קרים בדירה אחת”.

גברים שותקים, נשים חופרות?

רבים חושבים כי גברים שותקים הם בגדר קלישאה ששייכת לשנות השמונים, הגברים של היום הם לכאורה מתקדמים, נאורים, והם יודעים לדבר על הרגשות שלהם.

אכן, מודל הגבריות בעשור האחרון השתנה בהרבה מאוד אספקטים, ועדיין, אני מגלה בכל פעם מחדש בפגישותיי עם הזוגות כי לא מעט מהגברים הם בעלי תפיסת עולם שונה במהותה מאשר האופן בו נשים רואות את התא הזוגי או המשפחתי. רובם עדיין בטוחים כי בהיותם גברים הם צריכים להיות נאמנים לאג’נדת המאצ’ואיזם. לתפיסתם, הם לא אמורים להפגין רגישות, הם נדרשים להחזיק פאסון ולהיות חזקים, בעיקר בחברה הישראלית שמקדשת מאצ’ואיזם שברובו נשען על ההווי והמורשת הצבאית.

יש את הגברים שנותנים ביטוי לרגשות שלהם, אך במקביל יש נשים שאינן יודעות להכיל את זה. אלה נשים ש”לוקות בסממנים גברים” מבחינת הבחינה של עולמות, שהן בראייתן מחולקים בין שחור ולבן, הן נוטות לחשיבה רציונאלית יותר מאשר אמוציונאלית, שהינה מאפיין נוסף שמבדיל בין גברים לנשים. גברים במערכות יחסים שכאלה מרגישים לא פעם מאוימים, סוגיה שמוסיפה לבחירתם בקוד השתיקה וחוסר השיתוף.

 
 

לא פעם אני שם לב אצל זוגות רבים כי אין להם ממש איזו בעיה אקוטית, כל הבעיות שהם מונים אותם מתאפיינים בחוסר יכולת לתקשר, לדבר, להקשיב ולשתף. כל רעשי הרקע שהם חווים במערכת היחסים מקורם בחוסר תקשורת וחוסר הבנה אחד את השנייה.

הפתרון

“מה יצא לי אם אדבר”, היא שאלה שמופנית אלי על ידי לא מעט גברים בשיחות אחד על אחד שאני מקיים. חלק מהגברים העידו בפני כי בעבר הם ניסו לדבר, ניסו לענות והמריבה או הוויכוח הסלים. לכן, ברירת המחדל שלהם היא לשתוק, דבר שהופך להיות הרגל שאינו מיטיב עם היחסים.

זוגות צריכים להתאמן בשיתוף. הם צריכים להיות בטוחים שהצד השני הבין למה התכוונו כדי שהדברים לא יגלשו לפרשנות לקויה. אל תנסו לייצר שיחות כשאחד מכם רק חזר מהעבודה, או כשבן או בת הזוג עסוקים בעבודות הבית או עם הילדים. צרו לכם זמנים נוחים לדבר, כמו בסוף יום בנחת על כוס קפה או כוס יין. צרו זמן שלכם ותבנו אותנטיות בשיחה. מכאן גם תבנו את הקשר שלכם, תחזקו את השיתוף ותצרו אמון בינכם. 

דברו בגישה חיובית, תישמרו על טונים שקטים. במקום להגיד מה לא בסדר, אפשר לברר מה ניתן לעשות אחרת. אל תצאו מנקודת הנחה שאם משהו מפריע לכם, הרי בהכרח אתם אלה שצודקים, קחו בחשבון שגם לצד השני יש מה לומר, וחשוב לשמוע אותו. בעיקר, נסו לייצר אמפטיה ולראות איך הדברים נתפסים ומתפרשים בעיני הצד השני. לא בכדי נאמר שחיים ומוות ביד הלשון, אין ספק שלפחות בהיבטים רבים שבונים קשר וזוגיות, האמירה הזו נכונה ורלוונטית.

 
קישור למקור פרסום הכתבה

דילוג לתוכן