הרצאה טובה לא צריכה רק להצחיק אתכם.
היא צריכה לגרום לכם בדרך הביתה לדבר על משהו שלא דיברתם עליו קודם.
אני מתי וינברג, מטפל זוגי ואישי, מרצה ומפתח שיטת E.T.C.
בשנים של עבודה עם זוגות ויחידים למדתי דבר אחד:
כולנו חושבים שאנחנו מדברים באותה שפה.
אבל בתוך זוגיות, אהבה, מיניות ויחסים – לא תמיד אנחנו מתכוונים לאותו הדבר.
מכאן נולדו ההרצאות שלי.
הרצאות שמביאות לבמה את מה שאני פוגש בחדר הטיפולים: את הפערים, את המקומות שאנחנו לא מדברים עליהם, את השחיקה שמתחילה כמעט בלי שנרגיש ואת הרגע שבו שני אנשים שאהבו מאוד מוצאים את עצמם שואלים:
איך בכלל הגענו לכאן?
ההרצאות משלבות ידע מקצועי, ניסיון מהקליניקה ומהחיים, דוגמאות, הומור והרבה רגעים שבהם אנשים בקהל מסתכלים אחד על השני ואומרים לעצמם:
רגע… זה בדיוק אצלנו.
"גברים, נשים – מוחות שונים"
הכל על סקס, אהבה ומחשבה
זו אחת ההרצאות המרכזיות שלי.
הרצאה על ההבדלים בתפיסות, בהתנהגות, בתקשורת ובאופן שבו גברים ונשים מפרשים את המציאות ואת מערכת היחסים.
אנחנו משתמשים באותן מילים:
קרבה.
אהבה.
סקס.
הקשבה.
זמן ביחד.
תשומת לב.
אבל לעיתים כל אחד מאיתנו מתכוון למשהו אחר לחלוטין.
וכאן מתחילות הבעיות.
ההרצאה עוסקת בדיוק בפערים האלה – ובדרך להפוך אותם ממקור לתסכול למקור להבנה.
על מה אנחנו מדברים בהרצאה?
בין היתר:
- למה גברים ונשים שומעים לעיתים דברים שונים מאותו משפט
- למה אחד רוצה לדבר והשני רוצה לפתור
- מה קורה כשאחד מבקש קרבה והשני מרגיש לחץ
- למה גברים רבים מתקשים להביע צורך רגשי
- למה נשים רבות חוות חוסר שיתוף כמרחק
- כיצד הצרכים שלנו באהבה משתנים
- מה קורה למיניות בזוגיות ארוכת טווח
- למה התקשורת הופכת עם השנים לתפעול
- כיצד מתפתחות מריבות שחוזרות שוב ושוב
- מה כל צד רוצה שהאחר יבין – ולא מצליח לומר
- מה קורה כשהשגרה מחליפה את הזוגיות
- ואיך אפשר לנהל קשר בצורה מודעת יותר
המטרה אינה להוכיח שגברים ונשים הם שני מינים שאינם יכולים להבין אחד את השני.
בדיוק להפך.
כאשר מבינים טוב יותר את האדם שעומד מולנו, קל יותר להפסיק לפרש כל הבדל כפגיעה.
"האהבה מתה"
איך ולמה מתה לנו האהבה מבלי ששמנו לב?
זו הרצאה חדשה שאני מסיים בימים אלה – והיא מתחילה בשאלה שאני פוגש שוב ושוב בחדר הטיפולים:
איך שני אנשים שפעם לא יכלו להוריד את הידיים אחד מהשני מגיעים למצב שבו הם בקושי מדברים?
ברוב המקרים האהבה אינה "מתה" ביום אחד.
אין רגע אחד שבו היא נכבית.
היא נשחקת.
לאט.
כמעט בלי שנרגיש.
עוד שיחה שלא התקיימה.
עוד עלבון שלא תוקן.
עוד לילה שבו הלכנו לישון רחוקים.
עוד תקופה שבה הילדים, העבודה והחיים קיבלו את כל המקום.
עוד ויתור על מגע.
עוד יום שבו היינו שותפים מצוינים לניהול הבית – אבל כבר פחות בני זוג.
ואז, אחרי עשרים, שלושים או ארבעים שנה, מישהו שואל:
מה נשאר לנו בעצם?
הרצאה על מה שקורה לזוגיות אחרי שנים
"האהבה מתה" עוסקת בזוגיות ארוכת טווח ובתהליכים השקטים שמביאים זוגות להתרחק.
לא רק בריבים.
לפעמים דווקא זוגות שכבר כמעט אינם רבים צריכים להדליק נורה אדומה.
כי לפעמים הפסקנו לריב לא משום שהכול נפתר – אלא משום שכבר ויתרנו.
בהרצאה נדבר בין היתר על:
- איך אהבה הופכת עם השנים לשגרה
- איך בני זוג הופכים מ"אנחנו" למנהלי משפחה
- למה מפסיקים לדבר על מה שבאמת חשוב
- מה קורה כשהילדים הופכים למרכז היחסים
- כיצד נשחקים המגע, האינטימיות והמיניות
- למה אנשים נשארים יחד שנים גם כשכבר אינם מרגישים יחד
- בדידות בתוך זוגיות
- משבר אמצע החיים והצורך "להרגיש שוב חי"
- הילדים שעוזבים את הבית ומה שהם חושפים בזוגיות
- הפחד להזדקן בתוך קשר שכבר אינו מספק
- ריגוש ומערכות יחסים מחוץ לנישואים
- ומדוע יותר זוגות בגיל מבוגר מגיעים לנקודה שבה הם שואלים אם להמשיך יחד
ומה קורה דווקא בגיל 55, 60 או 65?
אחד הנושאים שההרצאה נוגעת בהם הוא תופעת הגירושין האפורים – פרידות וגירושין בגיל מבוגר, לעיתים אחרי עשרות שנות נישואים.
דווקא כשהילדים כבר גדלו, המשכנתה כמעט מאחורינו ויש לכאורה יותר זמן ליהנות מהחיים, זוגות יכולים לגלות שהדבר שחיבר ביניהם במשך שנים היה בעיקר המשפחה שהם ניהלו יחד.
כשהילדים יוצאים מהבית, נשארים שוב שני אנשים.
ולפעמים הם מסתכלים זה על זה ומבינים שהם כמעט אינם מכירים את האנשים שהפכו להיות.
זו אינה בהכרח הוכחה שהקשר צריך להסתיים.
אבל זו בהחלט קריאה להתעורר.
זוגיות לא נשמרת בגלל מספר השנים שחיים יחד.
היא נשמרת בגלל מה שעושים בתוך השנים האלה.
האם האהבה באמת מתה?
זו בדיוק השאלה שההרצאה מבקשת לפתוח.
כי פעמים רבות מה שמת אינו האהבה עצמה.
מתה הסקרנות.
מתה ההקשבה.
מתה תשומת הלב.
מת המגע.
מתה התחושה שאני עדיין חשוב לך.
ואם מבינים מה נשחק – לפעמים אפשר גם להבין מה אפשר להחזיר.
ההרצאה אינה הרצאה על גירושין.
היא הרצאה על מה צריך לעשות לפני שמגיעים לשם.